<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' זריקא</h1>
<h2>דף מד.</h2>
ר' זריקא אמורא שהיה חבירו של ר' זירא ותלמיד לר' אמי ורשב"ל ולר' אלעזר ולרב יהודא והעתיק ברייתות לשנותן, כההיא דמס' גיטין הל' המוכר עבדו לגוים, דגרס' התם (בעא) [בעו] מיניה מר' אמי עבד שהפיל עצמו לגייסות ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני האומות מהו שיטול דמיו, א"ל ר' ירמיה לר' זריקא פוק עיין במכילתיך נפק דק ואשכח המוכר ביתו לגוי דמיו אסורין וכו'. וגרס' נמי במס' ביצה פ' אין צדין בגמרא בכור שנפל לבור [כ"ז ע"א] ר' יהודא נשיאה הוה ליה ההוא בוכרא שדריה לקמיה דר' אמי ביומא טבא סבר דלא למיחזייה א"ל ר' ירמיה ואיתימא ר' זריקא [ר' יהודא] ור' שמעון הל' כר' יהודא הדר שדריה לקמיה ר' יצחק נפחא וכו', וכי הא סוגיא נמי באילו טריפות הל' מחט שנמצאת בריאה [חולין מ"ח ע"ב] א"ר אמי ור' ירמיה ור' זריקא ור' יצחק נפחא, ויש נוחלין הל' האומר איש פלוני ירשני במקום שאין בן וכו' [ב"ב ק"ל ע"א], פלוגתא דר' יוחנן בן ברוקא ורבנן אם אמר על מי שראוי ליורשו דאמר ר' יוחנן בן ברוקא שדבריו קיימין, וגרסי' עלה אמר ר' זריקא אמר ר' אמי אמר ר' חנינא א"ר ינאי א"ר הל' כרבי יוחנן בן ברוקא, ובכמה מקומות כי תלמידו קבוע היה דהכי נמי גרס' במס' ביצה הל' שחטה לא יביאנה במוט [כ"ה ע"ב], דא"ל רב נחמן לרב חייא בריה דרב אדא שליח ציון כי סלקת להתם אקיף וזיל אסולמא [דצור] בעי מר' יעקב בר אידי כסא מה אתון ביה וכו' עד כי סליק אשכחיה לר' זריקא א"ל הכי א"ר אמי ובלבד שלא יכתף וכו'.
